רינר מריה רילקה / שירים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השער
רינר מריה רילקה
שירים
בחר, תרגם, הקדים מבוא משה אטר
ספרית פועלים
תשל"ז / 1977
התוכן
(לפי שמות השירים ושורתם הראשונה)
האותיות שעל־יד מספרי העמודים מציינות את האסופות שהשירים פורסמו בהן בשעתם.
לי לחג ל
ספר המראות מ
ספר המעמדות ע
שירים חדשים ח
שירים חדשים חלק שני ש
אלגיות דואינו א
הסונטים אל אורפאוס ס
אבד לנו ראשו הנאדר | ש | 165 | ||||||
אבישג (א, ב) | ח | 102, 103 | ||||||
אבל אתה, אֱלהיִ עד לַקֵץ, אֲבִישֶׁמַע, | ס | 225 | ||||||
אדם | ש | 172 | ||||||
אדם מוצא יָהּ רק בהאשרו | 250 | |||||||
אוֹב עודנו כמקום שֶׁעַיִן | ש | 179 | ||||||
אולי אלך בַּעֲבִי הר הָשַׁתָּא | ע | 72 | ||||||
אורפיאוס, אברידיקה, הרמס | ח | 89 | ||||||
אותך אמצא בכל הדברים האלה | ע | 23 | ||||||
אותך ישיג רק מעשה | ע | 28 | ||||||
אחרון בתי הכפר הזה ניצב | ע | 55 | ||||||
איך את נפשי אחזיק, למען היא | ח | 143 | ||||||
איכה אראה, ישוע, את רגליך | ח | 111 | ||||||
איכה נפלו גבור ומלך שם | ש | 166 | ||||||
איך קרה זה? לאהֹב הצליח | 243 | |||||||
אך אז, אל מחבואו עת הגבוה, | ש | 159 | ||||||
אלגיות דואינו | 185, 189 | |||||||
אלהים בימי הביניים | ח | 145 | ||||||
אל הכרוב | 198 | |||||||
אִלו נשארתי בְּבֵית | 180 | |||||||
אלַי את מתרפקת ללא בבוז | 34 | |||||||
אלִי, דַלוֹנוּ מִנִי חַיְתוֹ אָרֶץ | ע | 77 | ||||||
אלִי, לכל אדם תן את מותו | ע | 76 | ||||||
אלך נא כך אליךָ: נדבות | ע | 61 | ||||||
אל כנסיַּת-קט זו עולים אל על | ל | 19 | ||||||
אל לוּ (א, ב, ג) | 34, 35 | |||||||
אל-נא תפחד, יה, בְּאָמְרָם "שֶׁלִּי" | ע | 67 | ||||||
אלקסטיס | ח | 138 | ||||||
אלתורים מחורף בקפרי | 131 | |||||||
אני אחד רק מִקְּטַנֵּי קְטַנֶיךָ | ע | 47 | ||||||
אני בתבל כה בודד, אבל לא בודד עֲדֵי | ע | 21 | ||||||
אני הוא, הזמיר, אני הוא שֶתְּשִׁירוֹ, | 202 | |||||||
אני הוא זה, שלפניך | ע | 39 | ||||||
אני היא הגיטרה. כי גופי | ש | 163 | ||||||
אנית מהגרים | ש | 152 | ||||||
אסתר | ש | 169 | ||||||
אָפַע, המלאך הקודר שנפל רק, | 210 | |||||||
אפֹר כעין העפר והעלים | ח | 109 | ||||||
ארחי-פרחי אל חלקת הקטל | ש | 178 | ||||||
אֶרוס | 241 | |||||||
ארנה אל ספפו | ח | 99 | ||||||
אתה, אחרון שבו אודה, גשה הנה | 252 | |||||||
אתה במעמק חרגת | ע | 27 | ||||||
אתה הוא הזקֵן, שֶׁפִּיחַ | ע | 49 | ||||||
אתה הוא המנזר, אתר-נסים | ע | 57 | ||||||
אתה הוא הַנוֹחֵל | ע | 45 | ||||||
אתה הולך ובא. הדלת | ע | 26 | ||||||
אתה העגלגל, שֶׁחֹם ידים | ש | 146 | ||||||
אתה הרש, אתה עני ממעשׂ, | ע | 82 | ||||||
אתה השחרית העתידה | ע | 56 | ||||||
אתה מסער לא תירא | ע | 36 | ||||||
אתה נראית לי, חֵי עולמים | ע | 42 | ||||||
את זאת עשה לזאת, ואת הברית | ש | 167 | ||||||
את מלבושיו מחליף הערב חרש, | מ | 88 | ||||||
את פוצעת אותי בכנפיך | ח | 101 | ||||||
את, שאינני אומר לך, כי | 182 | |||||||
באזניךָ תפִלתי לא אי-כבוד | ע | 42 | ||||||
בבית-הספר מתמשכת שהות | מ | 96 | ||||||
בבֹקר זה, כתֹם ליל הבלהות | ח | 93 | ||||||
בדרך האל, בצר לו, בגופו | ח | 164 | ||||||
בהִכנסו האֹפל הירֹק | ש | 175 | ||||||
בודהה | ח | 130 | ||||||
בזיך הוורדים | ח | 134 | ||||||
בחדר הנערות, כמה אותן הבכתי | 216 | |||||||
ביום אתה שמועת הַשֶׁמָּא | ע | 62 | ||||||
ביתו של העני הוא כהיכל | ע | 84 | ||||||
בכרם זית | ח | 109 | ||||||
בלי חֹשך קרוע כמגרעת | ס | 233 | ||||||
בנבכי לילות אותךָ אחפֹּר, אוצר. | ע | 69 | ||||||
כנפֹל מחלוני דבר-מה | ע | 52 | ||||||
בַּסַּעַר התוקף הקתדרלה | ח | 112 | ||||||
בפשטות נִצבת היא בפתח | ש | 173 | ||||||
גברת לפני הראי | ש | 157 | ||||||
גדול המוֶת | מ | 33 | ||||||
גופו של אפולו קדמאי | ש | 165 | ||||||
דבר אדני אשר היה אל יוחנן בפטמוס | 212 | |||||||
דוד שר לפני שאול (א, ב, ג) | ח | 104, 105, 106 | ||||||
דַמֵה כי השמים והרוחות | ח | 107 | ||||||
דע להקדים כל פרדה והיתה אחריךָ | ס | 232 | ||||||
האוהבת | ש | 148 | ||||||
האין מִטה זו כחופו של ליל | ח | 108 | ||||||
האלגיה הראשונה | א | 185 | ||||||
האלגיה העשירית (נוסח ראשון) | 189 | |||||||
האלגיה התשיעית | א | 226 | ||||||
האסיר (ב) | ח | 107 | ||||||
הבוגרת | ח | 144 | ||||||
הברבור | ח | 100 | ||||||
הגיטרה | ש | 163 | ||||||
הה, פּוּם מבוע, פֶּה שופע, פה | ס | 232 | ||||||
הוא משביעו. והוא נלפת, נִצב. | 239 | |||||||
הו, אן פָּנָה הוא, בהיר העפעפים? | ע | 87 | ||||||
הו, את רומה, רחוקה, פורעת: | ח | 99 | ||||||
הולדת ונוס | ח | 93 | ||||||
הו, מיהו זה, אשר קנין וּשְׂרָד | ע | 85 | ||||||
הו, הֹר-ההר בין גַּבנֻנים עֹרָמוּ, - | ע | 72 | ||||||
הו, כבר אז טעם הוא מן המגד | 244 | |||||||
הו, רום אילן-רְאוּת הַמִּשְׁתַּלֵּךְ: | 249 | |||||||
הורטנזיה כחולה | ח | 128 | ||||||
החיאת אלעזר | 196 | |||||||
החרטום | 239 | |||||||
היית מִכָּל נשים לי אמהית | 35 | |||||||
הכדור | ש | 146 | ||||||
המוֶת | 215 | |||||||
המטורפים | ש | 156 | ||||||
המיטה | ש | 174 | ||||||
המלך נח בריק ימים. חשַׁב | ח | 103 | ||||||
המשלנו הוא? לא, כי מֵעֵבֶר | ס | 219 | ||||||
המשורר | ח | 101 | ||||||
הנה המוֶת. מעט נזיד כחלחל | 215 | |||||||
הן מכל עורקי גוי פרחתי | ח | 98 | ||||||
הסומא | ש | 155 | ||||||
הסחרחרה | ח | 121 | ||||||
הפנתר | ח | 71 | ||||||
הפתוי | ש | 153 | ||||||
הקדשת מוחמד | ש | 159 | ||||||
התקדמות | מ | 32 | ||||||
ובבתים מנוח אין, מלבד | ע | 60 | ||||||
ובכן זה מֵעִמִי שופע ונמס | 200 | |||||||
ובכן, שׁוּמָה עליו עשות זאת למענם, | 196 | |||||||
וגם אתה גדול תהיה, לעֵלא | ע | 60 | ||||||
והאשה בעֵין דוֹר קראה: ראיתי - | ש | 160 | ||||||
וִירַק תמולֵי גַנים | ע | 45 | ||||||
ויש שאיש קם מעם שֻלחן ערבית | ע | 55 | ||||||
ולוא גם אצעק, האם ישמעני מי ממערכות | א | 185 | ||||||
ולפתע ביניהם הוא השליח, | ח | 138 | ||||||
ומתוך עצמם הם חסכוהו, | ח | 145 | ||||||
ונִשמתי לפניךָ כאישה, | ע | 44 | ||||||
ורד, הו, כליל סתירה, חמדת | 251 | |||||||
ורחמיו הם לנו כסיוט, | ע | 43 | ||||||
ושוב חיַי העמֻקים הומים | מ | 32 | ||||||
ןשוב יהיה הכֹּל נִשָׂא וָרָם | ע | 59 | ||||||
ושותקים כי ברוחם בָּטָלוּ | ש | 156 | ||||||
זה היה לא בי, זה יצא ונכנס, | מ | 116 | ||||||
זה חלוני. ארגיע | ש | 148 | ||||||
זה על גב זה יֵרֹמו אַגָּנַיִם, | ח | 127 | ||||||
זו ענוה. להבינךָ | ע | 53 | ||||||
זמן רב כָּבַשׁ זאת בראִיה. | 206 | |||||||
חוה | ש | 173 | ||||||
חיי אינם זו שעת רוממוֹתַיִם, | ע | 23 | ||||||
חיי חלפו, מר ישו, | 181 | |||||||
חיים שם בני-אדם חִוְרים מיֶּזע | ע | 75 | ||||||
חמישה סונטים (ב) | 205 | |||||||
חרוזים של חורף | 203 | |||||||
חרישי, חזק, מאור מֻצב על | 198 | |||||||
חתולה שחורה | ש | 179 | ||||||
טהרת המת | ש | 176 | ||||||
טיוטה | 183 | |||||||
טיול | 245 | |||||||
טלטלה הנה אביא עליךְ. | ח | 99 | ||||||
טֹרַח זה, בקֹשי, כמו אסור, | ח | 100 | ||||||
יאמינו-נא כי מצברוח | ש | 174 | ||||||
יה, מי יתנני צליָנים רבים | ע | 62 | ||||||
יה סח לאיש רק טרם שיֻשלם | ע | 29 | [Gott spricht zu jedem nur, eh er ihn macht] | |||||
ילדות (בבית הספר מתמשכת שהות) | מ | 96 | ||||||
ילדות (לוא נרב להרהר, כדי לומר) | ח | 124 | ||||||
יען כי לפנים אותךָ אחד אהב, | ע | 22 | ||||||
ירמיהו | ש | 151 | ||||||
יש שדף מקרי הוא החולץ את | ס | 230 | ||||||
כבה עיני: אני עוד רואךָ | ע | 44 | ||||||
כבר בשדות קמלו פרחי השַׁית | ע | 67 | ||||||
כבר התרגלו אליו מעט. אבל, | ש | 176 | ||||||
בי אנו רק קלִפה ורק עלים | ע | 76 | ||||||
כי הכרכים, אלי, הנם | ע | 74 | ||||||
כי עניות היא זֹהר רב מבית | ע | 82 | ||||||
כיעקב שורֶה עם המלאך | 237 | |||||||
כי תפזרני שוב בעיר ופחד | ע | 81 | ||||||
כך הקיצותי רק תינוק | ע | 30 | ||||||
ככל אדם הוא רק יָדע על מוֶת | ש | 162 | ||||||
ככל שאתה: בערב צא לך | מ | 31 | ||||||
כל המבקשים אותך הם מנסיך | ע | 51 | ||||||
כלום הרעוּת מני קדם נִטֹש, אלהינו | ס | 224 | ||||||
כל מי אשר ידו טורחת | ע | 25 | ||||||
כמו אחד שנָס בחֹם, בלהט | ש | 152 | ||||||
כמו בשִקוי שנה רקחֵי סמים | ש | 157 | ||||||
כמו גפרור בְּהִתְלַבְּנוֹ סביביו, | ח | 123 | ||||||
כמו ככלות הכל בבת אחת | ש | 147 | ||||||
כמו נהר בהשתפכו הימה | ח | 125 | ||||||
כמו צליל אשר בראי נשקף | 240 | |||||||
כמו שְיָר ירֹק שֶׁבְּיוֹרַת הצֶבע | ח | 128 | ||||||
כמלכים המוסיפים לפסֹע | ח | 129 | ||||||
כן, להלל! מצֻוֶה לשבח | ס | 220 | ||||||
כשם שהטבע את ברואיו מפקיר | 246 | |||||||
לא, לשוא העקרבים נעץ הוא | ח | 153 | ||||||
לא עניים הם, רק בלי רכוש וחיל | ע | 81 | ||||||
לדה | ש | 164 | ||||||
להרגישו כמעט רומז כל עצם | 209 | |||||||
לוא אל מוצָא הַבִּינָה החמורה כי אגיע | א | 189 | ||||||
לוא גם בעבר חדוה רוגשת | 242 | |||||||
לוא אהֹלַל. כַּשופרות יצרחו | ע | 80 | ||||||
לוא ישתנה היקום | ס | 223 | ||||||
לוא לי אך בְּעֵת שׁוּב דָּחְקָן של ערים | 195 | |||||||
לוא נרב להרהר, כדי לומר | ח | 124 | ||||||
ליל ירח | 184 | |||||||
לשוב לאן? כל הזרוֹעות יכאיבו | 218 | |||||||
מאום אני ומאום גם אהיה בוַדאי | מ | 118 | ||||||
מֵאֵל לא יבָּצֵר זה. אך אדם | ס | 219 | ||||||
מדוע, אם יתכן לבלות כך את פסק הקיום, | א | 226 | ||||||
מדוע על אדם דברים זרים לו | 194 | |||||||
מה תעשה, יה, אם אמות | ע | 24 | ||||||
מה תעשה, משורר, הגד? | 217 | |||||||
מזה הָעָב, ראֵה, המסתיר, פראִי | 193 | |||||||
מולו מוטות הנודדים בלי הרף | ח | 71 | ||||||
מות האהובה | ש | 162 | ||||||
מות משה | 210 | |||||||
מזרקה ברומי | ח | 127 | ||||||
מחוללת ספרדיה | ח | 123 | ||||||
מחיי קדוש | ח | 158 | ||||||
מכרה מֻפלא של נשמות היה זה | ח | 89 | ||||||
מלאך הצהרים | ח | 112 | ||||||
מֶלֶך, אשר את כל זאת ידעת, | ח | 105 | ||||||
מֶלֶך, הנחבא אתה באֹפל, | ח | 106 | ||||||
מֶלֶך, התשמע את הרְחָקים | ח | 104 | ||||||
מלכֵי זה העולם תָּשָׁשׁוּ | ע | 58 | ||||||
מעלות האורנז'רי | ח | 129 | ||||||
מפנה | 206 | |||||||
מראות: מעולם תָּאֶרְכֶן לא השכילו, | ס | 230 | ||||||
מרחוק כבר בחֻלשת הדעת | ח | 130 | ||||||
מרים מבכה את ישו | ח | 111 | ||||||
משחק זה, בו נצִבו ליד אילנים, | 248 | |||||||
משלוש ספרדי (א, ב, ג) | 193, 194, 195 | |||||||
משער לשער נד אני | מ | 115 | ||||||
משתאה נִצב הוא ליד פתח | ש | 172 | ||||||
נביא | ש | 150 | ||||||
נוף | ש | 147 | ||||||
נושרות הפנינים. הו, הֲנִתַק החוט? | 191 | |||||||
נחמת אליהו | ש | 167 | ||||||
נטוש בדד על הררי הלב. ראה מה קט שם | 211 | |||||||
נרקיס | 200 | |||||||
נשמתי, אולי, ישרה וטובה | מ | 114 | ||||||
סונטים אל אורפאוס, חלק ראשון | 219 | |||||||
סונטים אל אורפאוס, חלק שני | 230 | |||||||
סיום | מ | 33 | ||||||
סנטה-מריה א-צ'טרלה | 142 | |||||||
ספפו אל ארנה | ח | 99 | ||||||
ספר המעמדות: ראה להלן | ||||||||
ספר הנזירות | ע | 20 | ||||||
ספר העני והמות | ע | 72 | ||||||
ספר הצלינות | ע | 36 | ||||||
סתו | 249 | |||||||
עובדים אנו, שְׁוִילִים, עושי במלאכת, | ע | 24 | ||||||
עומד אני באֹפל וכמו עִוֵּר | 34 | |||||||
עֵינִי כבר בגבעה המתנוססת | 245 | |||||||
עליה נח הכל והיה עולם | ח | 144 | ||||||
על שפת דרך ידועת שמש, בתוך | 247 | |||||||
עם הגגון ועם צלו סובב | ח | 121 | ||||||
עצרת יהושע | ח | 125 | ||||||
ערב | מ | 88 | ||||||
עשֵה בנו מופת והושיעֵנו | ע | 80 | ||||||
עשֵשות מחזיונות הפחד | ש | 150 | ||||||
עתה לצאת מתוך כל זה הַסֵבֶךְ, | ח | 119 | ||||||
עתה עלינו סָרָבִים לספֹג | 203 | |||||||
פגישה בשדרת ערמונים | ש | 175 | ||||||
פחדים ידע הוא, אשר כבר פִּתחם | ש | 158 | ||||||
פתיחה | מ | 31 | ||||||
צאת הבן האובד | ח | 119 | ||||||
צבא צליָנים. ממשכבם בלילה, | ע | 63 | ||||||
צליבה | ש | 178 | ||||||
קול פסיעות בדביר המצפה לךְ, | 142 | |||||||
קול מן הסנֶה. אם הוא קורא לךָ, | 205 | |||||||
קינה על יהונתן | ש | 166 | ||||||
קינת נזירה (ג, ד) | 180, 181 | |||||||
קרא לי לַשעה אשר בלי הרף | ס | 234 | ||||||
קרבן | ח | 98 | ||||||
ראֵה, אֹבֶה רֹב. | ע | 22 | ||||||
ראֵה, אני האיש שהכל נְטָשׁוֹ. | מ | 113 | ||||||
ראֵה: האין מזל "פָּרָשׁ" בַּשַׁחַק? | ס | 222 | ||||||
ראֵה, האל גמר להגיעני | 183 | |||||||
ראֵה, הולך הוא ומפסיק העיר, | ש | 155 | ||||||
ראֵה (כי אילנות כאן לא יִנּוֹנוּ) | 212 | |||||||
ראֵה, כל אדם בורח מעצמו | ע | 49 | ||||||
רֹגז ראית מבליח. שני נערים | ח | 134 | ||||||
רוח קדומים מִיָּם | ש | 137 | ||||||
רך הייתי אז כְּאִבֵּי הַנַּחַל, | ש | 151 | ||||||
רֵע לִרחָקים איו חֵקֶר, חוּשָׁה | ס | 235 | ||||||
רק בתחום הליל תוכל לנוע | ס | 221 | ||||||
רק מַסְוִים! מַסְוִים! סַמאוּ את אֶרוֹס. | 241 | |||||||
שאו ברכה, גלֻסקמאות עתיקות, | ס | 221 | ||||||
שאול בנביאים | ש | 177 | ||||||
שְׁאַף לשִנוי, הה, הֱוֵי מעריץ השלהבת, | ס | 231 | ||||||
שְׁבַח לָרוח המצָרף אותנו, | ס | 223 | ||||||
שביל אל הגן, עמֹק כמו לגימה משכרת, | 184 | |||||||
שבעה ימים הַשְׁפָחוֹת את אפר | ש | 169 | ||||||
שוב אין העיר צפה על פני המים, | ש | 171 | ||||||
שוב מתפלל אני, רב חסד, | ע | 37 | ||||||
שומר-בַּלֵיל הוא הטֵרוף | ע | 56 | ||||||
שיר | 182 | |||||||
שיר אהבה | ח | 143 | ||||||
שיר האלמנה | מ | 116 | ||||||
שיר הגמד | מ | 114 | ||||||
שיר היתומה | מ | 118 | ||||||
שירה, לבי, הגנים הבלתי ידועים אשר רק | ס | 234 | ||||||
שיד המצורע | מ | 113 | ||||||
שיר הקבצן | מ | 115 | ||||||
שיר השתין | מ | 116 | ||||||
שיר שחר מזרחי | ח | 108 | ||||||
שיר של ים | ש | 137 | ||||||
שָׁכְבָה עליו. כי כך היו ידיה | ח | 102 | ||||||
שָׁכֵן יה, שמע: לעתים לך אפריע, | ע | 20 | ||||||
שלהי סתו בונציה | ש | 171 | ||||||
שלח ללבך את הפתק | 238 | |||||||
שמא יש רואה עצמו יורד? | ש | 177 | ||||||
שמואל עולה באוב לפני שאול | ש | 160 | ||||||
שמועות רווחות על כי הנך קיָם | ע | 50 | ||||||
שנת התירוש הקטנה | 237 | |||||||
תחִלה היו החיים מאירים, | מ | 116 | ||||||
תלול מול לבי יומם אתה נִצב, | 131 | |||||||
תן לָאדם, אֵלִי, גדֻלה והוד, | ע | 78 | ||||||
תנני לנטֹר את מרחקיךָ, | ע | 73 |