פריחות לכתי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השער
השער
פריחות לכתי
תרגמה מאנגלית והוסיפה אחרית דבר: אליעזרה איג-זקוב
הוצאת קשב לשירה
Emily Dickinson
MY DEPARTING BLOSSOMS
SELECT POEMS
Translated with and Afterword by Eliezra Eig-Zakov
מסת"ב: 978-965-531-223-2 :ISBN
נדפס בישראל תשע"ח • 2018 Printed in Israel
התוכן
(המספרים לפי שיטת Thomas H. Johnson)
בים זה, המֻפלא [14] | 7 | |
לי באביב צפור [5] | 8 | |
הבקרים נוחים יותר [12] | 10 | |
העַרְבָּז טווה גדיליו [18] | 11 | |
זה כל אשר אביא היום [26] | 12 | |
בבקרים כאלה - נפרדנו [27] | 13 | |
סחופה! סירה קטנה סחופה! [30] | 14 | |
זה לא הפתיעני [39] | 15 | |
עת אמנה הזרעים [40] | 16 | |
דבר-מה שוקט מן השֵּׁנָה [45] | 17 | |
נדרי אשמֹר. [46] | 18 | |
לב! נשכח אותו! [47] | 19 | |
ושוב, יונתי הנבוכה עתה [48] | 20 | |
כה רב אבד לי אך פַּעֲמַיִם [49] | 21 | |
עוד לא סִפרתי לגני [50] | 22 | |
הֲטָבְעָה סירתי בים [52] | 23 | |
נלקחה מאדם - הבֹּקר [53] | 24 | |
אם אמות [54] | 25 | |
מֻשהה עד שחדלה לדעת [58] | 26 | |
ההצלחה תמתק מכל [67] | 27 | |
בַּעֲקֵב צרתי, משתופפת [69] | 28 | |
מעודי לא שמעתי "המלטי" [77] | 29 | |
עולָה שמימה! [79] | 30 | |
חַיֵּינוּ כבני שְׁוַיְץ [180] | 32 | |
לב, לא כבד כלבי [83] | 33 | |
כה צנועה כשגִליתיה! [91] | 34 | |
רוממות אחת שהויה לַכֹּל [98] | 35 | |
חדשות הָרַגְלַיִם שבגני מהלכות [99] | 36 | |
לי מלך יש, אלמות שפתיו [103] | 37 | |
סירה קטנה - קטנה כל-כך [107] | 38 | |
בַּאֲשֶׁר לא יחריד פעמון הבֹּקר [112] | 39 | |
מנת לילנו לשאת [113] | 40 | |
איזה פֻּנדק הוא [115] | 41 | |
הבא לי השקיעה בגביע [128] | 42 | |
אולי תרצה לקנות לך פרח [134] | 44 | |
נפשי, השוב תוטלי מנגד? [139] | 45 | |
נשאה בַּחֹלִי עד הכחילו [144] | 46 | |
בלילה זה, או שכזה [146] | 47 | |
היא מתה - כך ארע מותה. [150] | 49 | |
אך אבדתי כשנושעתי! [160] | 50 | |
צבי שנפצע - מגביה קפֹץ [165] | 51 | |
יצור מֹכִי, ללא רגלים [173] | 52 | |
אם נגזר שלא אהיה [182] | 53 | |
מה הרבו למעֹד כפות שפלות אלה [187] | 54 | |
שני שַׂחְיָנִים על הקורה [201] | 55 | |
בוא לאטך - עדן! [211] | 56 | |
טעמתי לִיקֶר לא בֻּשַּׁל [214] | 57 | |
ספונים בבהט חדריהם [216, גרסת 1859] | 58 | |
ספונים בבהט חדריהם [216, גרסת 1861] | 59 | |
אם יכשילך - הים [226] | 60 | |
מְסַנְוֶרֶת זהב וְכָבָה בְּשָׁנִי [228] | 61 | |
האל מתיר למלאכים חרוצים [231] | 62 | |
"שמים" - הם כל שלא אשיג! [239] | 63 | |
אֹהב מראה של יסורים [241] | 64 | |
החזקתי אבן-חן בכף [245] | 65 | |
לילות פרא - לילות פרא! [249] | 66 | |
"תִּקְוָה" היא היצור בנוצות [254] | 67 | |
יש קרן-אור אלכסונית [258] | 68 | |
ליל מנוחה! מי כִּבָּה הנר? [259] | 69 | |
אהיה שונה! אהיה אחרת! [268] | 70 | |
מה חגיגי הוא - כך אמרתי [271] | 71 | |
ואם "לא אחכה!" אמר [277] | 72 | |
ידיד-של-צל - לימי שרב [278] | 73 | |
חשתי לויה, בתוך מֹחי [280] | 74 | |
אני אף אחד! מי אתה? [288] | 75 | |
לבדי לא אוכל להיות [298] | 76 | |
הנפש בוררת חברתה [303] | 77 | |
שמעו איך זרחה השמש [318] | 78 | |
עִסת זכוכית נלוש [320] | 79 | |
צדקה לדל כמו שאלתי [323] | 80 | |
יש השומרים שבת בכנסיה [324] | 81 | |
אנקור ירד בשביל [328] | 82 | |
לא המיתה תפגע כל-כך [335] | 83 | |
ידעתי: הוא קַיָּם. [338] | 84 | |
אחרי כאב עז, תחושה רשמית שורה [341] | 85 | |
כך בו זכיתי [359] | 86 | |
עליתי שמימה [374] | 87 | |
מָוֶת ארע, בבית ממול [389] | 88 | |
אורח בִּרְקַב קרקע [391] | 90 | |
שוקדת - גזר-דיני קראתי [412] | 91 | |
הלבנה רחוקה מהים [429] | 92 | |
הרוח נקש - כאיש יגע [436] | 93 | |
זה מכתבי אל העולם [441] | 94 | |
למען היֹפי מַתִּי - אך [449] | 95 | |
שמעתי זבוב - בעת מותי [465] | 96 | |
מה לי - ולפנינים [466] | 97 | |
לא היה זה מָוֶת, כי עמדתי [510] | 98 | |
אם לעת סתו תבוא, אשליך [511] | 100 | |
שלי - בזכות הבחירה הצחֹרה! [528] | 101 | |
הלב - מבקש תענוג [536] | 102 | |
נטלתי כֹּחי בידי [540] | 103 | |
ראיתי עין גוועת [547] | 104 | |
ישנה בושה באצילות [551] | 105 | |
נתתי לו עצמי [580] | 106 | |
שנים ביתי נטשתי [609] | 107 | |
הידד - כבר חלפה הסערה [619] | 109 | |
ארצות הים אינן שונות [620] | 110 | |
לא בקשתי דבר אחר [621] | 111 | |
רחב המֹח מהרקיע [632] | 112 | |
הותרת לי — אדון [644] | 113 | |
בכאב - ישנו יסוד של ריק [650] | 114 | |
אֶשְׁכֹּן בבית האפשרות [657] | 115 | |
מכל הנפש הברואה [664] | 116 | |
הנפש לעצמה [683] | 117 | |
הנִצחון אחר [690] | 118 | |
שקעה - שקעה השמש - אך [692] | 119 | |
פרסום ספרים - מכירה פֻּמבית [709] | 120 | |
כי לא יכלתי לעצֹר [712] | 121 | |
תהִלת-עצמי, אם אצדיק [713] | 123 | |
בת-יום - פשטה בגדיה [716] | 124 | |
טובל הנצח - מאחורי [721] | 125 | |
טלטל - טלטול [723] | 126 | |
הלבנה היתה סנטר זהב [737] | 127 | |
רבות חשבתי בא שלום [739] | 128 | |
נֹחַם - הוא זכרון - נֵעוֹר [744] | 129 | |
ערכי - כל שבו אטיל ספק [751] | 130 | |
חיי נִצבו - רובה טעון [754] | 131 | |
במצר מעלות הסבל [792] | 133 | |
טִפה נשרה על עץ התפוח [794] | 134 | |
אור קים באביב [812] | 135 | |
בקדֻשת נִשואין נמסרת לךָ [817] | 136 | |
הרוח החל לטלטל את העשב [824, גרסה שנייה, 1864] | 137 | |
מלוח ללוח פסעתי [875] | 138 | |
רגלו נעולה במלמלה [916] | 139 | |
אם לב יחיד אעצֹר משבר [919] | 140 | |
דלת נפתחה לרחוב [953] | 141 | |
הַמָּוֶת הוא דו-שיח [976] | 142 | |
שָׁנִי - אפנתי פעמים [980] | 143 | |
ברנש צר-גו בתוף העשב [986] | 144 | |
פתח מכלאות, הו, מָוֶת [1065] | 146 | |
שם קֹדש - לי נִתן! [1072] | 147 | |
השפיל הרקיע - זדונים העבים. [1075] | 148 | |
ההמֻלה בבית [1078] | 149 | |
בהתעלות על הגורל [1081] | 150 | |
לילה האחרון [1100] | 151 | |
שר הצרצר [1104] | 153 | |
אמרו אמת אך בעקלתון [1129] | 154 | |
לאחר צאת החמה [1148] | 155 | |
רחובות דממה גדולים יובילו [1159] | 156 | |
חיינו כה שופעי גדֻלה. [1162] | 157 | |
כשקִויתי פחדתי [1181] | 158 | |
רעים - שמחה או כאב? [1199] | 159 | |
מעשה מתדפק על הרהור [1216] | 160 | |
כטור קרונות על פס פלוסין [1224] | 161 | |
לב עם - תחִלה תותח [1226] | 162 | |
צִפור עוטרת נצחון שלא אדע כמותה [1265] | 163 | |
אחר הקיץ פרידתו [1276] | 164 | |
אשר חשבנו כי נעשה [1293] | 165 | |
מָוֶת אורב אינו קטלן [1296] | 166 | |
לא באלה ולא באבן [1304] | 167 | |
אנחת צפרדע מתמשכת [1359] | 168 | |
נשמע כאִלו רצים הרחובות [1397] | 169 | |
שביל הולך-נמוג [1463] | 170 | |
צח ממקטרת אינדינָית [1482] | 171 | |
אויבי הולך ומזדקן [1509] | 172 | |
מה טוב לאבן הפעוטה [1510] | 173 | |
לא מוחשי כמו היגון [1540] | 174 | |
עבֹר אל מפגשי אורך [1564] | 175 | |
למזרח הבוהק דאתה [1573] | 176 | |
פרדה מעולם שידענו [ 1603] | 177 | |
ריקה כֻּלָּהּ, מנוחה כֻּלָּהּ [1606] | 178 | |
בְּכַוֶּרֶת זו קטנה [1607] | 179 | |
נדמה ללא כל הפתעה [1624] | 180 | |
כתב-יֻחסין של דבש [1627, גרסה שנייה, 1884] | 181 | |
נדירות בנשמה [1680] | 182 | |
המות כחרק הוא [1716] | 183 | |
טביעה אינה שוברת לב [1718] | 184 | |
אם יוסר אי-פעם מראשי המכסה [1727] | 185 | |
פעמַים ננעלו חיי [1732] | 186 | |
אליזיום רחוק כרחוק [1760] | 187 | |
על המבחר והתרגום | 189 |