על העמוד היציב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השער
על העמוד היציב / שירי ריקרדו ריש
תרגמו מפורטוגלית: רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה ריש
כרמל / ירושלים
מ / המפעל לתרגום ספרי מופת
תשס"ט / 2008
התוכן
על הפתרון החלקי של חידת הקיום, מבוא מאת רמי סערי |
15 | ||||||
שירת רִיקַרְדוּ רֶיְשׁ | |||||||
I - אוֹדוֹת, ספר ראשון | |||||||
I. | יושב לבטח על העמוד היציב | 29 | |||||
II. | את הוְּרָדים מִגני אדוניס אני אוהב | 29 | |||||
III. | הים שָׁלֵו; הרוחות שנפלו בשבי אֵאוֹלוֹס | 30 | |||||
IV. | האלים אינם מעניקים אלא את החיים | 30 | |||||
V. | כאִלו כל נשיקה | 31 | |||||
VI. | הקצב העתיק שבכפות רגלים יחפות | 31 | |||||
VII. | אני שָׂם בדעת הזחוחה את המאמץ הקבוע | 32 | |||||
VIII. | מה נִמהר הזמן של החיים הארֻכים ביותר | 32 | |||||
IX. | עַטרו אותי בוְּרָדים | 33 | |||||
X. | על גורל טוב יותר מידיעה עצמית | 33 | |||||
XI. | אני חושש, לִידְיָה, מן הגורל | 34 | |||||
XII. | בַּפֶּרַח שאתה - לא בזה שאתה נותן - אני רוצה | 34 | |||||
XIII. | אני מביט בשדות, נֵאֵרָה | 35 | |||||
XIV. | מֵחָדָש מביא את הפרחים החדשים | 36 | |||||
XV. | החורש את שַׂדֶהו הדל | 37 | |||||
XVI. | את זֵרַיִךְ ולא את זֵרַי אני קולע | 37 | |||||
XVII. | אל תרצי, לידיה, להקים בחלל | 38 | |||||
XVIII. | נכסף כבר לקיץ הזה שאני רואה | 38 | |||||
XIX. | הנאה, אך לאט | 39 | |||||
XX. | אתה סבור, אובד דרך, שאתה ממלא | 40 | |||||
II - אוֹדוֹת ושירים אחרים | |||||||
1. | המורֶה, שְׁלֵווֹת | 43 | |||||
2. | האל פאן לא מת | 45 | |||||
3. | האלים שהֻגלו | 46 | |||||
4. | המרכבה של אפולו התגלגלה | 48 | |||||
5. | בואי לשבת אתי, לידיה, על גדת הנהר | 49 | |||||
6. | נֵאֵרה, בואי נטַיֵל ביחד | 51 | |||||
7. | הרחק להרים יש שלג בשמש | 52 | |||||
8. | רק קיום פרחים לנגד עינינו | 53 | |||||
9. | אבוי לנו שאבדנו | 55 | |||||
10. | דיאנה מבעד לענפים | 56 | |||||
11. | בְּחִורוֹן היום יש שמץ של זהב | 57 | |||||
12. | אל תחזיק דבר בידיך | 58 | |||||
13. | חכם האיש המסתפק במחזה העולם | 59 | |||||
14. | במהרה יבוא החֹרף | 60 | |||||
15. | עת לכל חפץ בעתו | 61 | |||||
16. | אני רוצה, נֵאֵרָה, שתרחצי את שפתיך | 63 | |||||
17. | מדמיוננו לָאלים | 65 | |||||
18. | רק בַּחֵרוּת הזאת מזכים אותנו | 66 | |||||
19. | כן, נֵאֵרָה, הרחק | 67 | |||||
20. | מעששית הלילה | 68 | |||||
21. | אתם המאמינים בכל מיני משיחים ומַריות | 69 | |||||
22. | ביום הזה שהשדות הם מושבה ירֻקה | 71 | |||||
23. | כאן, בלי אפולו אַחֵר מאפולו | 72 | |||||
24. | לא כמו בפני עלמה או אִשה חיה | 73 | |||||
25. | בקרס יורד הלילה | 74 | |||||
26. | לפנינו באותם הֶחֳרָשִׁים | 75 | |||||
27. | מלאכים או אלים, מאז ומתמיד | 76 | |||||
28. | מעל לָאֱמֶת עומדים האלים | 77 | |||||
29. | שיקחו ממני האלים | 78 | |||||
30. | פִּיות סגֻלים מיין | 80 | |||||
31. | שחקני השחמט | 81 | |||||
32. | אני מעדיף ורדים, אהבתי, על המולדת | 85 | |||||
33. | אשרי מי שגופיהם מתחת לאילנות | 86 | |||||
34. | לֵךְ בדרך גורלךָ | 87 | |||||
35. | אשרי האיש שהחיים הנעימים | 88 | |||||
36. | תן לרוח לחלֹף | 89 | |||||
37. | לא אותך, משיח, אני שונא או איני אוהב | 90 | |||||
38. | אני סובל, לִידְיָה, מפחד הגורל | 91 | |||||
39. | היה אדון לעצמך | 92 | |||||
40. | לא בלי חֹק, אך לפי חֹק לא נודע | 93 | |||||
41. | בזה אחר זה הגלים הנחפזים | 95 | |||||
42. | בֹּקר, אתה המפציע בלי להביט בי | 96 | |||||
43. | מֻקדם בא תמיד, כְלוֹאֶה, החֹרף, והמכאוב | 97 | |||||
44. | ברגע שאנו הולכים לאֹרך הָאֲפָרִים | 98 | |||||
45. | צַיֵּת לחֹק, גם אם הוא בזוי או בזוי אתה | 99 | |||||
46. | בֵּית שיר חוזר | 100 | |||||
47. | היד הסמויה של הרוח מתחככת בעשבים מלמעלה | 101 | |||||
48. | תֵּהָפֵךְ רק למי שהיית תמיד | 102 | |||||
49. | לַשָּׁוְא אני תר אחר הטוּב ששללו ממני | 102 | |||||
50. | איני חפץ בתהִלה, שאצלי זָכוּ בה | 103 | |||||
51. | קָטָן המרחק המפריד בינינו | 104 | |||||
52. | כל אחד נועד לַיעוד שנועד לו | 105 | |||||
53. | אני רוצה שירים שיהיו כמו תכשיטים | 106 | |||||
54. | אינני רוצה את המנחות | 107 | |||||
55. | נעורַיךְ היפים העליזים | 108 | |||||
56. | איני שר את הלילה כי בשִירִי | 109 | |||||
57. | איני רוצה לִזְכֹּר ולא להכיר את עצמי | 110 | |||||
58. | הדבורה שבמעופה רוטטת | 111 | |||||
59. | יום אחר יום אותם חיים הם אותם חיים | 112 | |||||
60. | חיים מודעים קְטַנים, תמיד | 113 | |||||
61. | קטֹף בבת אחת | 114 | |||||
62. | עלה אחר עלה, כְלוֹאֶה | 115 | |||||
63. | מה מֻקדם חולף כל החולף! | 116 | |||||
64. | איני חוקר את העתיד האלמוני | 116 | |||||
65. | משעה לשעה לא אורכות הפנים העתיקות | 117 | |||||
66. | לא שב לאחור הַדּוֹר הבישגד | 117 | |||||
67. | באילו חיים אמלא את הימים הקצרים המעטים | 118 | |||||
68. | אל תתחקי אחר העתיד האלמוני | 119 | |||||
69. | במחזור הנצחי של הדברים המשתנים | 120 | |||||
70. | לא רק יין, אלא בו גם את השכחה אני מוזג | 121 | |||||
71. | על מצחי הרברבני כבר מאפיר לי | 121 | |||||
72. | כמה עצב ומרירות משקיעים | 122 | |||||
73. | אין העלה חוזר לענף שנטש | 123 | |||||
74. | לא בצִפִּיַת שָׁוְא ולא ביאוש | 124 | |||||
75. | הפֵּרות, מניבים אותם העצים החיים | 124 | |||||
76. | הנאה חלוּמה היא הנאה, אף כי בחלום | 125 | |||||
77. | שעון השמש השבור מצַיֵן | 125 | |||||
78. | חגיגי עובר מעל לאדמה הפוריה | 126 | |||||
79. | לאחור אינו שב, ולא, כמו אורפאוס, מֵסֵב | 126 | |||||
80. | לחִנם מְשַׁוְּעוֹת יָדַיִךְ, חפצים זה כבר | 127 | |||||
81. | כל עוד אראה את השמש מזהיבה את העלים | 128 | |||||
82. | כאן, אתה אומר, בקבר שאני נִגש אליו | 129 | |||||
83. | אִטי נח הגל שהגאות משאירה | 129 | |||||
84. | כה רבים נהנים מהנאת ההנאה | 130 | |||||
85. | מלבלבים בךְ, אוי אדמה גדולה, בצבעים | 130 | |||||
86. | לכל חזון האמונה נלוית | 131 | |||||
87. | השֵׁנָה טובה כי אנו מקיצים ממנה | 131 | |||||
88. | הֶעָקֵב הקצר שמקימה מן העשבים הרכים | 132 | |||||
89. | מכביד גזר הדין האכזרי של הַתַּלְיָן האלמוני | 132 | |||||
90. | אני הולך לנום, לנום, לנום | 133 | |||||
91. | מתוק הפרי למראה, ולפה מר | 133 | |||||
92. | שְׁנַיִם הוא התענוג: להתענג ולהתענג על התענוג | 134 | |||||
93. | התרכז, ותהיה שָׁלֵו וחזק | 134 | |||||
94. | חסרי תהִלה הם החיים, וחסרת תהִלה הכרתם | 135 | |||||
95. | באמירי עצים עתירי עלוה | 135 | |||||
96. | הטבעת הנִתנת לקבצן היא עלבון | 136 | |||||
97. | כל הֶחָדֵל הוא מָוֶת, והמָוֶת הוא שלנו | 136 | |||||
98. | הקיץ מתמהמה. בשדה התלוי | 137 | |||||
99. | לכל אחד, כמו קומתו, נִתן | 137 | |||||
100. | אף את העשב הצנוע אין הגורל שוכח | 138 | |||||
101. | מי אומר ליום, הִמשך! ולחֹשך, הִגמר! | 138 | |||||
102. | שהמזל ימנע ממני הכל, פרט לראיתו | 139 | |||||
103. | הֱיֵה פנס, הָאֵר עם זכוכית מסביב | 139 | |||||
104 . | אם אני נזכר במי שהייתי, אני רואה עצמי זולת | 140 | |||||
105. | כשיבוא, לִידְיָה, הסתו שלנו | 140 | |||||
106. | דקיק, כמו נשכח מלב אֵאוֹלוֹס | 141 | |||||
107. | במספר הקטן של שנים-עשר חדשים | 141 | |||||
108. | אינני יודע ממי אני זוכר את עברי | 142 | |||||
109. | מי שהייתי חיצוני אֵלַי. אם אני זוכר, אני רואה | 142 | |||||
110. | מה שאנו מרגישים, לא מה שמֻרגש | 143 | |||||
111. | חַלָּשָׁה בהרגלה המגֻנה, חַלָּשָׁה במִדתה הטובה | 143 | |||||
112. | איני יודע אם אהבה את חשה, או אהבה מעמידה פנים | 144 | |||||
113. | רְצֵה מעט: יהיה לך הכל | 144 | |||||
114. | לא רק השונא אותנו או מקנא בנו | 145 | |||||
115. | איני רוצה, כְלוֹאֶה, את אהבתך, המציקה | 145 | |||||
116. | אֶת רצון הזולת אף פעם, גם אם ינעם | 146 | |||||
117. | בעולם, לבד אִתִּי, הִשאירו אותי | 146 | |||||
118. | האלים והמשיחים שהם אלים | 147 | |||||
119. | לְמַה שאני אוהב אני מתכחש, אם האהבה אליו | 147 | |||||
120. | מי שאתה, לא תהיה, כי הזמן והגורל | 148 | |||||
121. | קצר היום, קצרה השנה, קצר הכל | 148 | |||||
122. | שלֹט או שתֹק. אל תתעה | 149 | |||||
123. | הכל, מִכוכבים שוממים מרֻחקים | 149 | |||||
124. | אף אחד, ביער הדתי הרחב | 150 | |||||
125. | אם על כל דבר קים ממֻנה אל | 150 | |||||
126. | כחֻלים, ההרים שהרחק נעצרים | 151 | |||||
127. | לִידְיָה, אנחנו בחֹסר ידיעה. זרים | 151 | |||||
128. | חמור סבר אני מתאר. מה שאני חש אני חושב | 152 | |||||
129. | פרחים אני אוהב, איני מחפש. אם הם מופיעים | 152 | |||||
130. | שָׁלֵו מחכה לסופו שלא יבושש לבוא | 153 | |||||
131. | איש אינו אוהב את זולתו, אלא את מה שיש | 153 | |||||
132. | לשם מה לסבך ללא הועיל | 154 | |||||
133. | חֲיֵה בלי שעות. המודד כבד | 154 | |||||
134. | דבר אינו נשאר מִדָּבָר. אֵינֶנּוּ שום דבר | 155 | |||||
135. | מה יותר מצעצוע או משחק הם החיים הארֻכים | 155 | |||||
136. | כדי להיות גדול, הֱיֵה שלם: מאומה | 156 | |||||
137. | כל שתעשה, לְעֶלָּא ולְעֶלָּא תַּעֲשֶׂנּוּ | 156 | |||||
138. | רוֹמֶשֶׂת רכה בשדות השוממים | 157 | |||||
139. | אני רוֹצֶה, אלמוני, ורגוע | 158 | |||||
140. | כל יום נטול הנאה לא היה שלך | 159 | |||||
141. | כיוָן ששום דבר אשר ישתמר איננוּ יוצרים | 160 | |||||
142. | אתה לבד. איש אינו יודע זאת. שתֹק והעמד פנים | 160 | |||||
143. | כאן, בגלות העלובה הזאת | 161 | |||||
144. | אחדים, שעיניהם לטושות אל העבר | 161 | |||||
145. | נתין סרק של כוכבים שתלטנים | 162 | |||||
146. | כתר או נזר | 163 | |||||
147. | אני ממתין בשוְיון נפש למה שאיני מכיר | 164 | |||||
148. | אני אוהב את מה שאני רואה | 164 | |||||
149. | חיים בנו רבים מספֹר | 165 | |||||
150. | כל רגע שאיני מקדיש לתענוג | 166 | |||||
151. | כל אחד הוא עולם; וכשם שעל כל מַבּוּעַ | 166 | |||||
152. | רננים, צחוקים ופרחים יאירוּ | 167 | |||||
153. | כמו נסיך בהיר שֵׂעָר זה הַיָּשֵׁן | 167 | |||||
154. | בואי נעזֹב, לִידְיָה, את המדע שאינו מפזר | 168 | |||||
155. | כה עדינה הִמלטות היום הזה | 171 | |||||
156. | מימי לא נמניתי עם המעדיפים | 173 | |||||
157. | פרחים שאני קוטף, או עוזב | 174 | |||||
158. | בלי הפסק ובזרימה הדריכי את נתיבך | 174 | |||||
159. | תנועתי ההורסת | 175 | |||||
160. | לא נחשבים יותר מחיי הבהמות האִלמות | 175 | |||||
161. | לא מתו, נֵאֵרָה, האלים הזקנים | 176 | |||||
162. | לא מפני שתמו האלים, לִידְיָה הצחורה, אני בוכה... | 176 | |||||
163. | במרחב הגדול של אי-קיום הלא-כלום | 177 | |||||
164. | ביום הכביר אפִלו הצלילים ברורים | 177 | |||||
165. | אחרים מספרים בקתרוסים איו בנבלים | 178 | |||||
166. | ארבע פעמים השתנתה העונה הכוזבת | 178 | |||||
167. | אני רוצה מן האלים רק שלא יזכרו אותי | 179 | |||||
168. | אם אתה מֻכרח להיות המקונן | 179 | |||||
169. | בלי שעון מים או שעון רגיל הזמן חולף | 180 | |||||
170. | תחת הַמָּרוּת הקלילה | 181 | |||||
171. | מתחת לעצים האלה או לעצים ההם | 182 | |||||
נספח | |||||||
א' שירים בלתי שלמים ופרגמנטים | |||||||
172. | בִּלוי החיים אגב צפיה בְּבִלוי חיי הזולת | 187 | |||||
173. | לפניךָ היתה אמא אדמה | 188 | |||||
174. | אני רוצה, מן החיים, רק לא להכירם | 189 | |||||
175. | אֵלֵיכֶם המתים אינם אומרים לי שום דבר | 190 | |||||
176. | אם באמת אינך יודע (ואינך מחזיק | 191 | |||||
177. | לָאֵלִים הדברים הם יותר דברים | 192 | |||||
178. | להאמין פרושו לטעות | 192 | |||||
179. | לא השעון שנעצר, ולא המחסור | 193 | |||||
180. | המקריות, צל שמטיל הגורל | 193 | |||||
181. | הפכפכנות האלים דוחפת אותנו | 193 | |||||
182. | החיים עצובים. השמים תמיד זהים. השעה | 193 | |||||
183. | ומה שידוע לי על היקום | 194 | |||||
184. | אף לא גורל ידוע | 194 | |||||
185. | אנחנו לגורל הַשָׁוֶה | 194 | |||||
186. | הן באהבה, והן בלי אהבה, אתה מזדקן והולך | 194 | |||||
187. | לְעולם שיקח אותי הזמן העובר מהר | 194 | |||||
188. | להיות מאֻשר - עֹל, להיות גדול - | 195 | |||||
ב' אוֹדוֹת ושירים עם שינויי נוסח | |||||||
I א'. | יושב לבטח על העמוד היציב | 199 | |||||
I ב'. | יושב לבטח על העמוד היציב | 200 | |||||
III א'. | הים שָׁלֵו. הרוחות שנפלו בשבי אֵאוֹלוֹס | 201 | |||||
IV א'. | האלים אינם מעניקים אלא את החיים | 202 | |||||
VI א'. | הקצב העתיק שבכפות הרגלים היחפות | 203 | |||||
IX א'. | עטרו אותי בוְּרָדים! | 204 | |||||
IX ב'. | עטרו אותי בוְּרָדים | 205 | |||||
XII א'. | בַּפֶּרַח שאתה - לא בזה שאתה נותן - אני חפץ | 206 | |||||
XIII א'. | אני מביט בשדות, נֵאֵרָה | 207 | |||||
XIII ב'. | אני מביט בשדות, נֵאֵרָה | 208 | |||||
XIII ג'. | אני מביט בשדות, נֵאֵרָה | 209 | |||||
XV א'. | החורש את שדהו הדליל | 210 | |||||
XVI א'. | לא לי כי אם לךָ אני קולע את זִרֵי | 211 | |||||
XVII א'. | אל תרצי, לִידְיָה, לבנות בחלל | 212 | |||||
XX א'. | האם אתה סבור, פְלָקוּס הבהיר | 213 | |||||
XX ב'. | האם אתה סבור, פְלָקוּס הבהיר, שֶׁבְּעִיּוּף | 213 | |||||
3 א'. | האלים שהֻגלו | 214 | |||||
12 א'. | אל תהדק דבר בידיך | 215 | |||||
37 א'. | לא אותך, משיח, אני שונא או מעריך פחות | 216 | |||||
37 ב'. | לא אותךָ, אלא את שלך, אני שונא, משיח | 217 | |||||
38 א'. | אני סובל, לִידְיָה, מפחד הגורל | 219 | |||||
60 א'. | חיים מודעים קטנים | 219 | |||||
62 א'. | הֶעָלֶה חסר התודעה, לפני מותו שלו | 220 | |||||
157 א'. | פרח שאני קוטף, או עוזב | 221 | |||||
הערות מאת רמי סערי | 223 |
קישורים לשירים
"כל יום נטול הנאה לא היה שלך", "יושב לבטח על העמוד היציב"
"אני סובל, לִידְיָה, מפחד הגורל", "היד הסמויה של הרוח מתחככת בעשבים מלמעלה"