מהחלון הגבוה ביותר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השער
מהחלון הגבוה ביותר / שירי אלברטו קאירו
תרגמו מפורטוגלית: פרנסישקו דה קושטה ריש ויורם ברונובסקי
כרמל / ירושלים
מ / המפעל לתרגום ספרות מופת
תשס"ד / 2004
התוכן
מבוא מאת רמי סערי | ||||
הקדמה מאת ריקרדו ריש | ||||
שירי אלברטו קאירו | ||||
שומר העדרים | ||||
א | מעולם לא שמרתי עדרים (י"ב, פדק"ר) | 19 | ||
ב | מבטי בהיר כמו חמניה (י"ב, פדק"ר) | 22 | ||
ג | בשעת דמדומים (י"ב, פדק"ר) | 23 | ||
ד | הערב גלשה הסופה (י"ב, פדק"ר) | 24 | ||
ה | יש די מטפיסיקה (י"ב, פדק"ר) | 26 | ||
ו | להגות באל משמעו לא לצית לאל (י"ב, פדק"ר) | 29 | ||
ז | מן הכפר שלי אני רואה את האדמה (י"ב, פדק"ר) | 30 | ||
ח | בצהרים של שלהי אביב | 31 | ||
ט | אני שומר העדרים (י"ב, פדק"ר) | 38 | ||
י | "שלום שומר העדרים (י"ב, פדק"ר) | 39 | ||
יא | לגברת הזאת יש פסנתר (י"ב, פדק"ר) | 40 | ||
יב | הרועים של ורגיליוס (י"ב, פדק"ר) | 40 | ||
יג | קל קל, מאד קל (י"ב, פדק"ר) | 41 | ||
יד | חרוזים לא חשובים לי. (י"ב, פדק"ר) | 41 | ||
טו | ארבעת השירים הבאים | 42 | ||
טז | שחיי יהיו עגלת שורים | 43 | ||
יז | הסלט | 44 | ||
יח | מי יתנני והייתי עפר הדרך (י"ב, פדק"ר) | 45 | ||
יט | כשאור הירח הולם בדשא | 46 | ||
כ | הטז'ו יפה מהנהר הזורם בכפרי | 47 | ||
כא | לו יכֹלתי לנגֹס בארץ כֻלה | 48 | ||
כב | כמי שביום קיץ פותח את דלת ביתו | 49 | ||
כג | מַבָּטִי הכחֹל כשמים | 50 | ||
כד | מה שאנו רואים בדברים הם הדברים | 51 | ||
כה | בועות הסבון שהילד הזה | 52 | ||
כו | לעתים, בימים של אור מושלם ומדויק (י"ב, פדק"ר) | 53 | ||
כז | רק הטבע אלֹהי (י"ב, פדק"ר) | 54 | ||
כח | קראתי היום כמעט שני עמודים | 55 | ||
כט | לא תמיד אני הכותב זהה לאני המדבר (י"ב, פדק"ר) | 57 | ||
ל | אם תרצו שתהיה לי מיסטיקה (י"ב, פדק"ר) | 58 | ||
לא | אם לעתים אני אומר שהפרחים מחיכים | 59 | ||
לב | אתמול בערב איש מהערים | 60 | ||
לג | אבוי לפרחים בערוגות של הגנים המעֻצבים | 62 | ||
לד | בעֵינַי כה טבעי שלא חושבים | 63 | ||
לה | אור הירח מבעד לענפים הגבוהים | 64 | ||
לו | ויש משוררים שהם אֻמנים | 65 | ||
לז | כמו כתם גדול של אש מלֻכלכת | 66 | ||
לח | ברוכה תהיה אותה השמש של ארצות אחרות | 67 | ||
לט | תעלומת הדברים, איפה היא? | 68 | ||
מ | עובר על-פני פרפר | 69 | ||
מא | ברדת הערב בימי הקיץ | 70 | ||
מב | עברה הכרכרה בדרך | 71 | ||
מג | עדיף מעוף הצפור | 71 | ||
מד | אני מקיץ בלילה לפתע | 72 | ||
מה | טור עצים הרחק | 73 | ||
מו | בדרך זאת או אחרת | 74 | ||
מז | ביום צלול מדי | 76 | ||
מח | מהחלון הגבֹה ביותר בביתי | 77 | ||
מט | אני נכנס פנימה וסוגר את החלון | 79 | ||
הרועה המאוהב | ||||
א | כאשר לא היית שלי (י"ב, פדק"ר) | 83 | ||
ב | מהלך גבֹה בשמים ירח של אביב (י"ב, פדק"ר) | 84 | ||
ג | עכשו שאני מרגיש אהבה | 85 | ||
ד | כל הימים עכשו אני מקיץ בשמחה ובצער (י"ב, פדק"ר) | 86 | ||
ה | האהבה היא בת-לויה | 87 | ||
ו | העברתי את כל הלילה, בלי לדעת לישֹן | |||
ז | אולי המיטיב לראות אינו כשיר להרגיש | |||
ח | הרועה המאֹהב אִבד את מטהו | |||
שירים פזורים | ||||
1 | מעבר לפִתול הדרך | 93 | ||
2 | להעתיק לנקי את החֹמר | 94 | ||
3 | מה ערך חיי? בסוף | 95 | ||
4 | הממשות המדהימה של הדברים | 96 | ||
5 | כאשר ישוב האביב (י"ב, פדק"ר) | 98 | ||
6 | אם אמות צעיר (י"ב, פדק"ר) | 99 | ||
7 | אם בבוא האביב | 101 | ||
8 | אם, כשאמות, ירצו לכתֹב את הביוגרפיה שלי (י"ב, פדק"ר) | 102 | ||
9 | מעולם לא הבנתי (י"ב, פדק"ר) | 103 | ||
10 | יום של גשם יפה כמו יום של שמש (י"ב, פדק"ר) | 103 | ||
11 | כאשר יעלה העשב על קברי (י"ב, פדק"ר) | 103 | ||
12 | לילה. הלילה חשוך מאֹד | 104 | ||
13 | אתה מדבר על הציויליזציה (י"ב, פדק"ר) | 105 | ||
14 | כל התאוריות, כל השירים | 106 | ||
15 | פחד מפני המות | 106 | ||
16 | אם לשירי יש משמעות | 107 | ||
17 | קראו לי היום את פרנסיסקוס הקדוש מאסיסי | 108 | ||
18 | כל אימת שאני חושב על דבר, אני בוגד בו | 109 | ||
19 | הייתי רוצה שיהיו לי די זמן ושלוה | 109 | ||
20 | הבֹקר מפציע. לא: הבֹקר אינו מפציע | 110 | ||
21 | הילד החושב על פֵיות | 110 | ||
22 | מרחוק אני רואה ספינה | 111 | ||
23 | אני מאמין שמות אמות | 111 | ||
24 | ביום המעֻרפל בלבן | 112 | ||
25 | הלילה יורד, החם שוקע קצת | 114 | ||
26 | אני חולה. מחשבותי מתחילות להתערפל | 114 | ||
27 | קבל את היקום | 115 | ||
28 | כשקַר בעת הקֹר, בשבילי זה כאִלו נוח | 116 | ||
29 | יהיה אשר יהיה הדבר שבמרכז העולם | 117 | ||
30 | לא ממש אכפת לי | 120 | ||
31 | המלחמה, המעיקה בגדודיה על העולם | 121 | ||
32 | כל הדעות שיש על הטבע | 122 | ||
33 | אניה, את היוצאת הרחק | 122 | ||
34 | אט-אט מתרחב ומזהיב השדה | 123 | ||
35 | כוכב אחרון שנעלם לפנות בֹקר | 123 | ||
36 | המים שורקים בקנקן שאני מרים לשפתַי | 124 | ||
37 | מי שהקשיב לשירַי אמר לי: מה חדש בזה? | 124 | ||
38 | אתמול המטיף לאמִתותיו | 125 | ||
39 | אך לשם מה להשוות את עצמי לפרח | 126 | ||
40 | ילד אלמוני ומלֻכלך משחק ליד דלתי | 127 | ||
41 | אמת, שקר, ודאות, חֹסר-ודאות... (י"ב, פדק"ר) | 128 | ||
42 | פרץ צחוק של נערה נשמע בחלל אויר הכביש | 129 | ||
43 | ליל יוחנן הקדוש מעבר לחומת גִנתי | 129 | ||
44 | אתה, המיסטיקן, רואה משמעות בכל הדברים (י"ב, פדק"ר) | 130 | ||
45 | רועה ההר, כה רחוק ממני עם כבשיך -- | 130 | ||
46 | אה, אתם רוצים אור טוב מזה של השמש! | 131 | ||
47 | הסִפור העתיק על לכלוכית | 132 | ||
48 | שתים וחצי לפנות בֹקר | 133 | ||
49 | עלה-כותרת מקֻפל לאחור | 134 | ||
50 | בין מה שאני רואה משדה אחד (י"ב, פדק"ר) | 134 | ||
51 | אני נהנה מהשדות בלי להבחין בהם | 135 | ||
52 | איני נחפז. לשם מה חפזון? | 136 | ||
53 | כן: אני קים בתוך גופי | 137 | ||
54 | יֹרֵק השמים הכחֻלים לפני עלות השמש | 137 | ||
55 | כמו ילד לפני שלִמדו אותו להיות גדול | 138 | ||
56 | איני יודע מה זה להכיר אותי | 138 | ||
57 | פטריוט? לא: רק פורטוגלי | 138 | ||
58 | אני שוכב מלוא קומתי על העשב | 139 | ||
59 | סִפרו לי על בני-אדם, על אנושות | 139 | ||
60 | מעולם לא בקשתי לחיות את חיי | 139 | ||
61 | תחיה, אתה אומר, בהוה | 140 | ||
62 | אתה אומר לי: אתה דבר-מה יותר | 141 | ||
63 | אומרים שבכל דבר שוכן דבר נסתר | 143 | ||
64 | לא די בפתיחת החלון (י"ב, פדק"ר) | 145 | ||
65 | כתבו על מצבת קברי | 145 | ||
66 | השלג פרש מעטה שותק על הכל | 146 | ||
67 | הבֹקר הקדמתי לצאת | 146 | ||
68 | התרעה ראשונה לסופת הרעמים של מחרתים | 147 | ||
69 | אני יודע גם לשער | 148 | ||
70 | זה אולי היום האחרון של חיי | 149 | ||
קטעים | 151 | |||
שירים בשינויי נוסח | ||||
שומר העדרים | ||||
יא | לאותה גברת יש פסנתר | 157 | ||
שירים פזורים | ||||
52 | איני נחפז: השמש והירח אינם נחפזים | 158 | ||
63 | כן, אולי צדקו | 159 | ||
שירי ייחוס לא בטוח | ||||
1 | זה היה חֹם עז, קשה | 163 | ||
2 | מבית לבית | 164 |