כל חלומות העולם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השער
כל חלומות העולם
תרגמו מפורטוגלית: פרנסיסקו דה קוסטה רייס, יורם ברונובסקי
כרמל * ירושלים
מ / המפעל לתרגום ספרי מופת
Fernando Antonio Nogueira Pessoa
TODOS OS SONHOS DO MUNDO
תשנ"ג / 1993
התוכן
שער ראשון: פרננדו פסואה עצמו | ||
אוטופסיכוגרפיה | 15 | |
מתוך: "תחנות הצלב", יא | 16 | |
מתוך: "תחנות הצלב", יג | 17 | |
כשהייתי ילד | 18 | |
זה | 19 | |
מולד | 20 | |
ויתור על מלכות | 20 | |
מתוך "מסר" | ||
שיר ראשון/הארמונות | 21 | |
דום דיניז | 22 | |
דום סבסטיאו, מלר פורטוגל | 23 | |
אינפנטה דום אנריקה | 24 | |
ים פורטוגלי | 25 | |
שער שני: משירי אלווארו דה קאמפוס | ||
הקדמונים פנו אל המוזות | 26 | |
אני לא יודע. חסר לי איזה רגש, איזה כשרון | 27 | |
רוצה להיגמר בין ורדים | 28 | |
הקור המיוחד של בקרי הנסיעה | 28 | |
השינה היורדת עלי | 29 | |
סמלים? נמאסו עלי כליל הסמלים | 31 | |
בסוף הכל לישון | 32 | |
חנות הטבק | 33 | |
(Lisbon Revisited (1923 | 40 | |
(Lisbon Revisited (1926 | 42 | |
אני מצונן מאוד | 45 | |
השהייה | 46 | |
אם אתה רוצה להתאבד, מדוע אינך רוצה להתאבד? | 48 | |
כרסיות בנוסח פורטו | 52 | |
בא לקראתי, דרכו מצטלבת בדרכי ברחוב של העיר התחתית | 53 | |
דקטילוגרפיה | 56 | |
מרינטי, איש אקדמיה | 58 | |
לא היה שם חשמל | 59 | |
אני עייף | 60 | |
הייתי אוהב לאהוב לאהוב | 61 | |
הנה זה בא לבסוף... ולגמרי... | 62 | |
שני קטעים מתור אודות (סיומיהן של שתי אודות, כמובן) | 65 | |
פואמה בקו ישר | 70 | |
שער שלישי: משירי אלברטו קאיירו | ||
מתוך "שומר העדרים" (1911-1912) | ||
א. מעולם לא שמרתי עדרים | 72 | |
ב. מבטי בהיר כמו חמניה | 75 | |
ג. בשעת דמדומים, גוחן על אדן החלון | 76 | |
ד. הערב גלשה הסופה | 77 | |
ה. יש די מטאפיסיקה בלא לחשוב כלום | 79 | |
ו. להגות באל משמעו לא לציית לאל | 82 | |
ז. מן הכפר שלי אני רואה את האדמה | 82 | |
ט. אני שומר העדרים | 83 | |
י. "שלום, שומר העדרים | 83 | |
יא. לגברת הזאת יש פסנתר | 84 | |
יב. הרועים של ורגיליוס מנגנים על חלילים ועל כלים אחרים | 84 | |
יג. קל קל, מאוד קל | 85 | |
יד. חרוזים לא חשובים לי. לעיתים רחוקות | 85 | |
יח. מי יתנני והייתי עפר הדרך | 85 | |
כו. לעיתים, בימים של אור מושלם ומדויק | 86 | |
כז. רק הטבע אלוהי, וגם הוא לא אלוהי... | 87 | |
כט. לא תמיד אני הכותב זהה לאני המדבר | 87 | |
ל. אם תרצו שתהיה לי מיסטיקה, בסדר, שתהיה לי | 88 | |
מתוך: "הרועה המאוהב" | ||
כאשר לא היית שלי | 89 | |
מהלך גבוה בשמים ירח של אביב | 90 | |
כל הימים עכשיו אני מקיץ בשמחה ובצער | 90 | |
מתוך: "שירים מפוזרים" (1913-1915) | ||
לא די בפתיחת החלון | 91 | |
אתה מדבר על הציוויליזציה, על שאין היא צריכה להיות | 91 | |
בין מה שאני רואה משדה אחד לבין מה שאני רואה משדה אחר | 92 | |
אמת, שקר, ודאות, חוסר־ודאות... | 92 | |
אתה, המיסטיקן, רואה משמעות בכל הדברים | 93 | |
כאשר ישוב האביב | 93 | |
אם אמות צעיר | 94 | |
אם, כשאמות, ירצו לכתוב את הביוגרפיה שלי | 95 | |
אני קל להגדרה | 95 | |
מעולם לא הבנתי איך אפשר לחשוב שהשקיעה עצובה | 96 | |
יום של גשם יפה כמו יום של שמש | 96 | |
כאשר יעלה העשב על קברי | 96 | |
שער רביעי: משירי ריקארדו רייס | ||
מתוך: "האודות של ריקארדו רייס" | ||
בואי ושבי עמי, לידיה | 97 | |
עטריני בִּוְרדים | 99 | |
אני אוהב את ורדי הגנים | 100 | |
מִמַעל לאמת שוהים האלים | 101 | |
לך בעקבי גורלך | 102 | |
איני שונא אותך, ישוע, כשם שאיני אוהב | 104 | |
כאשר, לידיה, יבוא הסתיו שלנו | 105 | |
מתוך: "ספר חוסר־המנוחה" | ||
א. | ||
מתוך "ההקדמה" של ברנרדו סוארס | 106 | |
רעיון הנסיעה מגעיל אותי | 109 | |
אל לו לאדם לראות את פני עצמו | 111 | |
ב. | ||
מתוך ה"מבוא" של המלביה"ד, פרננדו פסואה | 112 | |
אני מקנא - אך בלי לדעת אם באמת אני מקנא | 113 | |
תמיד מתוך דחייה | 114 | |
ג. | ||
מסע שלא הושלם | 115 | |
מסע שלא הושלם (ב') | 117 | |
ד. | ||
אני חושב לעיתים שלעולם | 117 | |
המנהל ואסקס. לעיתים קרובות | 118 | |
אה הבנתי! המנהל ואסקס הוא | 119 | |
השותף המשקיע בחברה, איש הלוקה במחלות עלומות | 120 | |
נכנסתי, כמנהגי, אל הספּר | 121 | |
ספינות המפליגות בלילה | 122 | |
ה. | ||
חביבה עלי, בערבי קיץ מתמשכים אלה | 123 | |
שני עמודים גדולים של ספר חשבונות | 124 | |
סופת ברקים | 125 | |
השעון שבמעמקי הבית הנטוש | 126 | |
אני מתנסה בקפיאות אדירות | 128 | |
משפטי-חכמה | 129 | |
יומן צלול־דעת | 131 | |
אין אלה הקירות העלובים של חדרי הרגיל | 133 | |
כאשר באתי לראשונה לליסבון | 135 | |
אני חולם בהקיץ תוך נסיעה בין קאסקאיס לליסבון | 137 | |
לעולם איננו אוהבים איש | 137 | |
הו המועקה שברגש | 138 | |
ז. | ||
אסתטיקה של אדישות | 139 | |
הננו המוות. מה שאנו חושבים כחיים | 141 |